אז אחרי שהקמפיין שלנו בפייסבוק להבאת אובאמה לאכול ארוחת צהריים בחד"א בקיבוץ כשל, החלטתי לעשות מעשה ולעלות לירושלים לשיחה פנים אל פנים. רק אני, אובאמה, ו-600 סטודנטים. ועוד איזה 300 עיתונאים.
ובנימה רצינית יותר, זכיתי להיות בין 600 ומשהו הסטודנטים שנבחרו להשתתף בנאום אובאמה בביקורו בארץ. בעוד בטכניון עשו ועדות קבלה ובאוניברסיטה הלכו על המצטיינים, בעמק יזרעאל הלכו על שיטת כל הקודם זוכה. כלומר, כל מי שהתעסק במיילים במקום להקשיב לשיעור והיה זריז מספיק בהרשמה, נבחר. מזל שכלכלה זה שיעור משעמם. אגב, עמק יזרעאל היא המכללה היחידה שהוזמנה לנאום, כל השאר היו אוניברסיטאות. זה לא כי אנחנו נחשבים, זה כי הדיקן חבר של השגריר.
בדרך לבירה קיבלנו תדריך על מה אסור (להכניס תיקים, אולרים, רובי אוויר, לצעוק פולארד המלך וכו'), ומה מותר ואף רצוי וכדאי מאוד מאוד שיבוצע (למחוא כפיים כל שני משפטים). בגלל שהגענו מוקדם וראשונים, זכינו לעמוד בכניסה רק כשעה. סטודנטים נחמדים מבר אילן ניסו להידחף בתור, אז שיסינו בהם את הנציגים שלנו מעפולה ובית שאן. ניסיונותי להציג תעודת עיתונאי ספורט כדי להיכנס עם אנשי התקשורת לא עלו יפה.
אז אחרי שעה בתור בשמש, קיבלנו עוד שעה בתור בצל. ואז הגענו לבידוק הביטחוני. שם? מכללה? פקולטה? ארזת לבד? ואז לשיקוף. להזכירכם, אסור להכניס תיקים. אז אין מה לשקף. הלאה. הבטיחו חיפוש גופני קפדני והורדת נעליים. לא היה. אנחנו בפנים. השעה 14:00, הנאום ב-17:00. אז מה עושים 3 שעות בבנייני האומה? כלום. אפשר להעביר שעה בתור למזנון (גלידה אמריקאית וקיש בצל), אפשר להעביר כמה דקות בלהצטלם עם הבמה (ועוד כמה בבדיחות להצטלם על הבמה) וזהו. מסתכלים על הקיר.
ב-16:00 מתחילה הכניסה למקומות. פי נפלתי טוב. שורה 9, בול באמצע בין שני הפרומפטרים. מסביבי 3 שורות של תלמידי האוניברסיטה העברית, מצויידים בחולצות חגיגיות. בעמק יזרעאל אין לזה תקציב. החבר'ה משחקים קצת כיסאות מוזיקליים ומנסים להכניס לשורה כאלה עם כרטיסים ליציע. לא הולך להם. תלמידי הנדסה מתחילים לחשב זויות ואנרגיה נדרשת לפגיעה בנשיא עם הנעל. אובאמה עושה לכולנו טובה ומקדים בחצי שעה. ללא ספק, הוא יודע לנאום. ויש לו גם קצת חוש הומור. הוא ממשיך לדבר על כמה הוא אוהב אותנו והוא רוצה שלום וכו' וכו', ואז אחד מבני הדודים שלומד באוניברסיטת חיפה מתחיל לצעוק. שני מקררים תוצרת אמריקה קופצים עליו, והוא את הלילה יעביר כבר בגוונטנימו. שיהיה לו בהצלחה.
הנאום ממשיך וממשיך ובסוף נגמר. קצת מקשיבים, קצת מצלמים, קצת בודקים בפייס כמה לייקים קיבלה התמונה עם הבמה. אובאמה מחייך, מנופף ועוזב. הפסטיבל נגמר, אפשר לחזור לפריפריה. ביציאה יש שוב פקק כי מישהו שכח לפתוח את הדלתות. שויין. באוטובוס חזרה לעפולה פותחים ערוץ 2 כדי להתעדכן ב… אובאמה. מראים בטלויזיה את הקהל, אף אחד לא מזהה את עצמו אבל כולם מתלהבים. בזמן שהנשיא ממשיך לארוחת ערב מלכותית, אנחנו עוצרים לאכול סנדוויצ'ים באלונית…
